ת"א 35439-07-12 דסקל ואח' נ' מלכה ואח'

1.בתביעה שלפניי, עותרים התובעים לשלושה סעדים, כאשר שניים מהם חלופיים: סילוק ידם של הנתבעים 1 ו- 2 (להלן : "מלכה") משטח חלקה 171 בגוש 10035 (להלן: "חלקת התובעים" או "חלקה 171") ובנוסף להורות על ביטול הסכם שכונה בפי הצדדים "הסכם הדרך המשותפת" (עליו נעמוד להלן) אשר הקנה לבעלי הדין הזכות לנצל דרך המצויה בין שתי החלקות- חלקה 171 הנ"ל וחלקה אחרת 172 בגוש 10035 (להלן : "חלקה 172"),  ולחילופין להורות על אכיפת ההסכם ולצוות על הנתבעים להסיר את גדר הרשת שהקימו על הדרך המשותפת.

2.על מנת לעשות את מלאכתו של הקורא קלה, ראיתי להביא טענות הצדדים ולאחר מכן אתאר בתרשים סכימטי את עיקרי המחלוקת בין הצדדים.

3.התובעים, הגב' פרומה דסקל ומר צבי דסקל הם בני זוג. התובע מס' 3 – מר אריה דסקל הוא בנם. התובעת מס' 1 היא הבעלים הרשום של חלקת התובעים (חלקה 171), לאחר שחלקו של התובע מס' 2 עבר אליה במתנה בשנת 1998. על חלקה זו, ששטחה הוא כ- 1,000 מ"ר, ניצב ביתם של התובעים, המצוי בחזית החלקה בצמוד לרחוב דגניה בחדרה. לטענת התובעים הם נתנו במתנה את מחצית החלקה האחורי לבנם - התובע מס' 3 וזו הסיבה לצירופו כתובע.

4.בצמוד לחלקת התובעים, מצויה חלקה 172 . חלקה זו אף היא צמודה לרחוב דגניה, ומצויה מערבית לחלקת התובעים. על חלקה זו מצויים בתיהם של משפחת עזרן (הנתבעים 3-4) – בחלק הדרומי הפונה לרחוב דגניה בצמוד לחלקה 171; ושל משפחת מלכה (הנתבעים 1-2) בחלק העורפי של חלקה 172 הצמוד לחלקה 171. בנוסף, על חלקה 172 - ממערב לבתיהם של עזרן ומלכה, מצויים שני בתי נוספים, אשר אינם מעניינה של תביעה זו.

5.נביא בקצרה את דברי ימיה של חלקה 172 כפי שהדברים עולים מחומר הראיות ואינם שנויים במחלוקת. חלקה 172 היתה בבעלת הוריו של התובע מס' 2 – המנוחים זלמן ורחל דסקל , ועליה היה ניצב בית ששימש את המנוחים בחייהם. לאחר פטירת המנוחים נערך ביום 14.12.1994 הסכם לחלוקת העזבון בין היורשים (נספח ג' לתצהירו של מר צבי דסקל – להלן: "הסכם חלוקת העזבון"). עפ"י הסכם חלוקת העזבון תחולק חלקה 172 לארבעה חלקים, שניים צמודים לחלקת התובעים (בחלק המזרחי של חלקה 172) ושניים בחלק המערבי: החלק הקדמי הצמוד לחלקת התובעים (המזרחי) קיבל התובע מס' 2 והוא הועבר לבנם של התובעים 1 ו- 2 – מר איתן דסקל ולאחר בניית בית עליו נמכר חלק זה לנתבעים 3 ו- 4 (עזרן) הרבע הקדמי האחר (הרחוק מחלקת התובעים) יוחד לגב' פרוים טובה אחותו של התובע מס' 2. באשר לחלק האחורי, הרבע האחורי הצמוד לחלקת התובעים (המזרחי), יוחד לגב' פרוים טובה, ולימים נמכר לנתבעים 1 ו- 2 (להלן : "משפחת מלכה") ואילו החלק האחורי המרוחק מחלקת התובעים יוחד ליורשי המנוח משה דסקל- אחיו של התובע מס' 2.

6.עפ"י הסכם חלוקת העזבון, הוסכם בין היורשים כי הבית הישן ייהרס, וייבנו ארבעה בתים על ארבעת הרבעים של חלקה 172. כן הוסכם כי בכל צד של החלקה יוקצה מעבר ברוחב 3 מ' עד לגבול החלקה האחורית. עפ"י הסכם חלוקת העזבון הוסכם כי כל אחד מן הצדדים להסכם יהיה בעל חזקה ייחודית בחלקו ויוכל לנהוג בו מנהג בעלים.

7.הנה כי כן, על חלקה 172 הוקמו ארבעה בתים על ארבעת הרבעים. לימים, ביום 1.12.2004 מכרה הגב' דיצה פרוים לזוג מלכה את זכויותיה בחלקה 172 לרבות הבית הניצב על זכויות אלה, וזאת עפ"י ההסכם נספח ז' לתצהירו של צבי דסקל (ההסכם צורף כמוצג נ/1). כאמור, מדובר ברבע האחורי הצמוד לחלקת התובעים. כמו כן, ברבות הימים רכשו הזוג עזרן מאיתן דסקל- בנם של התובעים 1 ו – 2 את הבית הניצב על הרבע הקדמי בחלקה 172 הצמוד לחלקת התובעים, וזאת עפ"י הסכם מיום 8/7/2007 (ראו נספח ד' לכתב התביעה המתוקן).

8.עילת התביעה של התובעים נסמכת על מסמך שכונה "הסכם דרך משותפת". מדובר בהסכם מיום 17.12.00 אשר נחתם לפני שבנו היורשים (הצדדים להסכם חלוקת העזבון) את הבתים על חלקה 172. נביא את לשון הסכמה זו במלואה מפאת חשיבותה:

" לכבוד עיריית חדרה